האם מספיקים  2300 חברים בפייסבוק למותג כדי לעשות באזז מוצלח ולהגיע לקהל היעד בעולם?

מאת: מרק פדר

תחרות ארתור רובינשטיין לפסנתר נערכת פעם ב 4 שנים בת"א ומתחרים בה 37 פסנתרנים במשך שבועיים ונחשבת לאחד הארועים הבולטים במוזיקה הקלאסית. בשנים האחרונות  הקהל אשר הגיע לתחרויות  היה קהל מבוגר ומשנה לשנה הולך ומצתמצם. השנה, בפעם הראשונה החליטו מארגני התחרות  להשתמש בפלטפורמת האינטרנט ככלי שיווקי  על מנת להביא לתחרות קהל צעיר ולהביא את התחרות לקהל בעולם.

המטרה:

מיתוג מיצוב מינוף … כמו שכתוב על קיר של אחד ה מקרומות  בעיר,  איך עשים את זה כדי שיצליח.

1. להביא את קהל צעיר וחדש בארץ לאולמות הקונצרטים

2 לעורר באזז בעולם ולחשוף את התחרות לבעלי עניין בעולם המוזיקה הקלאסית והפסנתר.

הביצוע: או , איך משווקים תחרות פסנתר ומביאים קהל חדש?

איך גורמים לקהל צעיר להתעניין במוצר של סבתות ?

בשבועות הראשונים כאשר דף הפייסבוק של התחרות עלה לאוויר אפשר היה לראות את התפלגות הגילאים של המתעניינים. 20% סבתות מעל גיל 55.

יש צורך לקבוע אסטרטגיה של מה עשים , איך עשים כמה ומתי . מכיוון שהיה מאוד חשוב לשמור על היוקרה הבינלאומית אז החלתתי ללכת ללכת על קו מסורתי אבל למתוח אותו לכוון מעניין ולא שגרתי תוך כדי שימוש בכל הכלים ופלטפורמות העומדות לשותינו ברשת האינטנט כדי להביא את האנשים. הנה מספר דוגמאות מהפעילות שנעשו בדף הפייסבוק התחרות:

תחילת העבודה, בולט היחס של הקהל המבוגר

ראיונות חיים עם משתתפי התחרות בוול, הקהל משתתף בשאלות.

ראיונות עם המשתתפים

עד התחרות קיימנו עם המשתתפים ראיונות בזמן אמת על הוול, הרעיון היה לשאול את המשתתפים שאלות בסגנון Actors studio  וכן לתת לחברים בדף לשאול שאלות תוך כדי הראיון.

חידון טריוויה נושא פרסים

חידון טריווה עם שאלות הקשורות בצורה ישירה או עקופה לתחרות, מי שמנחש זוכה בזוג כרטיסים לאחת ההופעות.

חידון מוזיקלי

מציגים מספר תווים מתוך יצירה לפסנתר ועל הקהל המבקרים בדף לנחש את היצירה, במידה ולא מנחשים מוסיפים תווים נוספים. לא חייב להיות נושא פרסים, אבל חייב להיות מעניין.

שידור חי של בתחרות ברשת

כל שלבי התחרות עברו בשידור חי ברשת וצפו בהם בשידורחי אלפי אנשים מכל העולם. אלו שלא הספיקו לראות בשידור חי יכלו לראות את התחרות ב YouTube בדף התחרות של רובינשטיין שנפתח לשם כך. ( מעל 10K צפיות לקטעים מסויימים) .

בחירת חביב הקהל

בסוף התחרות נפתח  להצבעה של החברים ואלו הצביעו עבור המשתתף החביב עלים, תוצאות אלו שוכללו עם התוצאות של בחירת חביב הקהל באולם והזכה קיבל פרס כספי.

תלונות? זה חלק מרשת חברתית. כל התחרויות עברו בשידור חי לכל העולם באיכות שידור וצליל גבוהים. מן הסתם תקלות סטרימינג וסאונד ברשת קיימות ואלו עלו מייד תוך כדי שידור לקיר של התחרות. החסרון הזה יכול להיות גם ייתרון כי אפשר היה לטפל בתקלות נקודתית ברמות שונות ולקבל תגובות מהגולשים בעולם.

התוצאות:

ממוצע של 200 לייקים ביום על פוסטים ב wall של התחרות

2400 משתמשים פעילים ביום ומעל 360 אלף צפיות בפוסטים סך הכול.

בסוף התחרות רואים בבירור את השינוי הדמוגרפי

פעם ראשונה ביסטוריה של התחרות, נאמר מההפקה,  האולמות היו מלאים החל מהפתיחה. כל הכרטיסים SOLD OUT !

לשם השוואה בתחרות המקבילה לפסנתר בארצות הברית יש 2000 לייקים בדף שהצתברו במשך שנתיים של פעילות. אנחנו עברנו את ה 2000 בשלושה חודשים בנישה קטנה נקודתית ומורכבת.

מי עומד מאחרוי הלייקים השיחות והמספרים?

בעקבות עבודת השיווק והפרסום האנשים שהגיעו לדף היו אלו שהנושא באמת עניין אותם. דוגמאות של פרופילים? :   מנהלי ושדרני תחנות רדיו, מנהלי בתי ספר למוזיקה, מפיקים בתחום , מנהלי אולמות, פסנתרנים, מורים לפסנתר, יצרני פסנתרים, בלוגרים בתחום המוזיקה הקלאסית שכתבו כל יום פוסטים על התחרויות בעברית ובאנגלית, חובבים של מוזיקה קלאסית ועוד ועוד.

מניתור השיחה ברשת ניתן היה לראות פעילות רבה בכל העולם, אנשים אלו  הפיצו את הבשורה ברשת לקהל יעד ממוקד וזה יצר את הבאזז ברשת ואת ההשתתפות הגדולה של האנשים בדף הפייסבוק, את הצפייה בשידורים החיים ובארכיונים ואת הנוכחות הפיזית ובאולמות הקונצרטים. אחד המוצרים שהשתמשו בהם היה ה FanGager והוא מראה רמת אינגייג'מנט של 23% ! , אם עשים Benchmark  למותגים אחרים, מגלים שאלו נעים בין אחוזים בודדים לקצת מעל עשר, הנתון הזה הוא מהגבוהים שיש.

TWP

העבודה נעשתה עבור ובשיתף  המשרד של נחום דוניצה NewPR.

אהבתם את הכתבה ?

פייסבוק הוסיפה בעקבות השדרוגים החדשים אפשרות גלישה עם חיבור אינטרנט מאובטח, HTTPS. חיבור מאובטח אומר שהתעבורה בין הדפדפן שלכם לראתר Facebook הוא מוצפן ודף הפייסבוק שאליו גולשים הוא מזוהה ויודעים למי הוא שייך. המידע שעובר בין הדפים והדפדפן שלכם הוא מוצפן ורק מי שיש לו הרשאות יכול לקרא אותו. גונבי סיסמאות ולייקים יצתרכו לעבוד הרבה יותר קשה כדי למצא את הפרטים שלכם.

/

מדוע כדאי להשתמש ב-HTTPS, כאשר גולשים פייסבוק

חשבון פייסבוק שלך היא בעצם הנוכחות המקוונת שלך ואתה לא ורוצה להגיע למצב בו תצטרך להסביר לחברים שלך שהפוסטים המביכים ששמת על הקירות של כולם, המבקשים לתרום לכלב עם רגל אחת זה לא אתה..  ושמישהוא גנב לך את הסיסמא.  וכל זה למה ? כי בסך הכול לחצתם על לינק כי רציתם לראות תמונות פפרצי סופר מביכה של הסלב התורן.

לייק מאובטח אומר שדפי המותגים והחברות אליהם אתם גולשים הם דפים אמיתיים שרשומים ומזוהים והתקשורת איתם נעשית ברמת הצפנה גבוהה והמידע שלכם לא זולג לצד שלישי לא רצוי.כאשר מחוברים בחיבור מאובטח הרבה יותר קשה ומורכב לגנוב את הסיסמאות והפרטים האישיים לכן מומלץ מאוד להשתמש בחיבור זה.

.

איך לשנות הגדרות

Account Settings > Settings > Account Security

לסמן ב V את האופציה של Secure Browsing

.

מה זה אומר לבעלי אתרים ומפתחים

ה FBML היה כלי מאוד נוח לאנשי פיתוח חובבים להעתיק ולהדביק שורות קוד לתוך מסך ולגרום לדברים פשוטים לעבוד, כאשר משתמשים ב iframe יש צורך לאחסן את הקבצים בשרת שלך וכדי לכתוב את האפליקציות ונדרש ידע בפיתוח. כאשר מוסיפים לזה יכולות SSL העלויות של אחזקת השרת משתנות אבל האמינות של המידע שאתם מספקים עולה.

אם האתר שאתם גושלים אליו הוא לא תומך HTTPS אז תקבלו את ההודעה הבאה ותחליטו אם מתאים לכם לראות את התוכן או לא.

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >

איך וויר'גין עקבה אחרי ראסטי.

-

זה סיפור על מטייל שאוהב לטייל זהו גם סיפור על רעיון חדשני  ב שיווק באינטרנט. בוקר אחד קם בחור אוסטרלי בשם Rusty Goodall והחליט שהוא מתחיל לטייל בארצות הברית. את המסע התחיל בחגיגות השנה החדשה (2011) ואין מקום יותר טוב מלהתחיל סיפור כזה מאשר ניו יורק., מרכז העצבים של העולם.  עד כאן הסיפור די שיגרתי ולא שונה מאלפי סיפורים דומים. אבל מה שהוא עוד החליט  שהוא לא הולך לתכנן את הטיול שלו. מי כן הולך לעשות זאת? אתם! האנשים במדיה החברתית. אז הוא פתח בלוג וחשבונות ב twitter , facebook, foursquare,  ומשתמש ב  Couchsurfing כדי למצא מקומות לינה בבתים של חברים, ונתן לאנשים זרים לחלוטין להחליט בשבילו לאן לנסוע ובאיזה מקומות לטייל  ולאכול. רעיון נחמד.

-

שיווק באינטרנט, רעיון נחמד!

-

זה מה שחשבו גם אנשי המדיה החברתית של תאגיד Virgin שזיהו את הפוטנציאל הרב שיש בבאז הזה והחליטו להצטרף לחגיגת ה שיווק באינטנט בתור נותני חסות ונתנו ל Rusty תואר של   Very Important Blogger. חברת  Virgin העולמית הוא תאגיד בריטי בבעלותו ריצרד ברנסון Sir Richard Branson התאגיד חולש בין השאר על חברות תעופה, תיירות, אופנה, מוזיקה ותקשורת. Virgin נתנו חסות ל- Rusty, בתמורה,הוא שינה את שם הפרופיל שלו בטוויטר ובפורסקוור מ- rustygoodall ל- rustyvirgin וכל הטיול שלו ממותג ווירג'ין.

-

בא לכם לאמץ ריאלטי ?

במירוץ האינסופי של החדשנות בשיווק באינטרנט, ובצורך להחזיק את העניין של הצרכנים מספיק זמן על מנת לחזק את המותג, Virgin אימצו משהו מהמוכן והלכו איתו. רעיונות דומים היו לקוקה קולה עם ה- Coca Cola Expedition 206 שלהם שהסתיים בסוף 2010 וגם למרצדס בנז עם ה- tweetrace שלהם, שבו החסות לארוע ה- Superbowl הוא יותר ממשבצת הפרסות הטליוויזיוני היקרה ביותר בשנה. ההבדל כאן היה שבמקום שמותג ייצר ריאליטי, הוא פשוא אימץ ריאליטי קיים.

-

תציעו לראסטי לאן לנסוע :

http://followrusty.com/

http://www.facebook.com/rusty.goodall

http://www.facebook.com/rusty.goodall#!/FollowRusty

http://twitter.com/#!/rustyvirgin

http://foursquare.com/rustyvirgin?ref=nf

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >

שריפת ענקשמשתוללת כמה ימים, הרוגים פצועים וכוחות הצלה שמגעים מהעולם. ערוצי התקשורת המסורתיים ( או ההיסטוריים ) מסקרים את הארוע עם הרבה סקופים ופרשנויות ולפי זה היה אפשר להבין שיש וואחד בלגאן  ומי שמנהלים את הארוע  ולא ממש יודעים להשטלת על. כוחות הבטחון  עסוקים בלהבין מה קורה ומחפשים סיוע אפילו בטורקיה.

בערוצי תקשורת אחרים, כמו במדיה חברתית, עבר מידע בזמן אמת על אנשים שמבקשים עזרה ועל אנשים שמציעים עזרה ויוזמות אחרות כמו התארגנויות אד הוק של קבוצות  צוותי כיבוי, סיור, סעות, חלוקת אוכל ומקומות לינה. בעוד כוחות הביטחון נאבקים בלנסות להבין ולהשתלת על כל הארוע, לא היה שום נסיון מסודר של גוף רשמי למנף את כלי התקשורת המודרניים על מנת לאתר לחבר ולעזור לאנשים האלה.

מה שמפתיע, או לא, תלוי מאיזה כיוון תסתכלו על זה, הוא הדף האוהדים (fan page) של משטרת ישראל ברשת החברתית פייסבוק. הדף מעודכן חברתית ומספק מידע פירסומי ועדכני על פעילויות הגבורה של המשטרה ועל "האינטראקציה" שיש לה עם עשרות אלפי אוהדים (?).

בזמן הארוע, באתר, רואים אין סוף בקשות של אנשים לעזרה וופניות של אנשים שביקשו לעזור. כל שהיה צריך לעשות היה לכוון אותם. למרות הפעילות המרובה של אזרחים בדף, כל שהיה בפי המשטרה היה להחזיר את האנשים לכלי תקשורת ההמונים לקבלת מידע עדכני ולהפנות אותם לערוצי ההתנדבות ה"רגילים". האחראים על מדיה חברתית במשטרה לא רק פיספסו את הרעיון של קשר עם האזרחים  אלא המשיכו לדחוף פירסומים שמתאימים למדיה כמו הטלוויזיה. ברשת החברתית ניתן היה להגיע אל עשרות אלפי אזרחים בעת ובעונה אחת והמשטרה כרגיל (?) לא ממש ענתה. כאילו יש לכם ערוץ תקשורת ישיר מול אזרחים ברמת תפעול והודעות ואתם ממשיכים להחזיר אנשים לבהות במסך? יכולתם לארגן ולהנחות.

מתוך דף אוהדים של משטרת ישראל, מאות בקשות של אנשים הרוצים לעזור.

מכיוון שלא פורסמה איזה יד מכוונת ברשת נפתחו באופן יזום קבוצות רבות של סיוע כדוגמת אזרחים עזרים לאזרחים וקבוצה לקליטת בעלי חיים , אנשים העלו פוסטים יזומים על בקשות עזרה והכול התנהל בסוג של התארגנות חברתית ספורדית.

כוחות הבטחון עשים עבודה קשה וטובה ואם מפעילי דף המשטרה היו משכילים להבין את המהות של המדיה החברתית היה נוצר קשר אישי וישיר מול מאות אלפי אזרחים שעוזרים וזקוקים לעזרה והדף לא היה נשאר תקוע ברמת תעשו עלי לייק.

דף המשטרה מנוהל בצורה חובבנית, זה לא אנחנו זה אק"מ. תעשו על זה גוגל כי זה בלי קישורים

מדיה חברתית כבר לא בחיתוליה, היא עוברת שינויים מהותים בשנים האחרונות ותעבור עוד הרבה בשנים הקרובות. גם אם פייסבוק היום לא ממש ערוך להתמודד עם כמויות עצומות של עדכונים ( נסו לחפש משהו מאתמול בדף שמתעדכן כל כמה דקות ) זה עדייו מספיק בשל כדי לבנות את הקשר הישיר מול האזרחים שיכול מאוד לעזור במצבים כאלה.

זה היה ניתוח קצר של מה שקרה בפייסבוק, הרשת החברתית המובילה כיום בישראל, ניתוח של טוויטר נשמור לפוסט מאוחר יותר.

מרק פדר

Tyrell

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק ->

זוכרים איך ההורים שלנו לא ידע ו להדליק מחשב? איך הם היו גאים בנו שאנחנו כל כך מתמצאים?

אז אנחנו מתמצאים, ואנחנו חיות אינטרנט – משתמשים בו עוד מימי נטסקייפ. אנחנו משתמשים בסקייפ, כאילו נולדנו ללא טלפון קווי. ואנחנו גם משתתפים ומשתפים ברשתות חברתיות. השאלה היא, האם אנחנו באמת מבינים מה אנחנו עושים שם?

כאנשי פירסום עברנו את שלבי הבאנרים, GoogleAdwords, החלפות לינקים וה- SEO, רשימות תפוצה בדוא"ל\ ואפילו דואר זבל. האם אנחנו נדע לצלוח את המכשול הבא? האם נדע לזהות את היתרונות השונים של הרשתות החברתיות השונות ולייצר בהם פירסום אפקטיבי ללקוחות שלנו?

אולי אנחנו דור המדבר והיחידם שבאמת יבינו כיצד למנף את זה, הם אלה שגדלו עם סלולארי ביד, ויודעים לסכם את כל מה שהם רוצים להגיד, או לדעת ב- 140 תוים?

אנחנו בטיירל רואים ברשתות החברתיות כר פורה לשיווק ואולי גם לפרסום. אפ זאת הבנו שזה ראש אחר לגמרי.

שיווק ברשת חברתית או האם מדיה חברתית משמרת את הבועה שאנחנו חיים בה?

התשובה לכאורה ברורה – לאו מוחלט! ותודה לאלה מכם שהחלטתם להישאר לקרוא את ההמשך….

ובכן, למה לאו מוחלט? כי באמצעות פייסבוק, טוויטר, בלוגים ושאר מדיה חברתית דיגיטלית, אנו נחשפים לאנשים מכל העולם, מכל מיני תרבויות….

כן, נחשפים לכל מיני אנשים, בכל מיני צבעים ומכל מיני תרבויות ומכל מיני מקומות. אבל, על מה הם מדברים?

ובכן, איך בוחרים אחרי מי לעקוב בטוויטר, למי להצטרף בפייסבוק ואיזה בלוגים לקרוא? מנסיוני האישי ומסקר לא מדעי בכלל, התשובה היא תחומי עניין!

קחו אותי למשל: אני אוהבת מכוניות ואופנה, אני אמא ועובדת בהיי טק. מי האנשים שיהיה לי הכי הרבה סיכוי לפגוש ברשת? כאלה ששותפים לאחד או יותר מתחומי העניין שלי.

מאידך, הפסקתי לקרוא עיתונים, בעיקר בדפוס, אבל גם דיגיטליים. ידיעות חדשותיות מובאות לתשומת ליבי על ידי האנשים שאני עוקבת אחריהם בטוויטר ובלוגים שאני קוראת, שמקושרים לידיעה חדשותית זו או אחרת. וכאשר מדברים על שיווק ברשת חברתית, למעשה, חשפתי את עצמי לקהל מפרסמים מאד מדויק, שמציע לי חיתולים אופנתיים.

אינני חושבת שאני אדם שטחי, שאיננו מתעניין בקורה סביבו. אני רק טוענת, שעם כל ההצפה של המידע מחד ועם כל הנגישות של מידע ספציפי שאני יודעת שמעניין אותי, אני לא צריכה לסקור עיתונות או ספרות בשביל לקבל אינפורמציה. אני מקבלת הכל בלינקים מטוויטר או מפייסבוק (לצערי לפעמים בחזרות רבות), או היישר לתא הדואר שלי או ל- Google Reader באמצעות RSS Feed.

אז אני לא יודעת מה איתכם, אבל הכפר הגלובלי פתאום מרגיש קצת צפוף. הוא רב גוני ורב תרבותי, אבל האם הוא חושף אותי משהו מעבר לתחומי העניין שלי, בהם כבר בחרתי לעסוק? לי זה מרגיש קצת יותר דומה לכפרים של ימי הביניים, בהם היית מתעניין ועוקב רק במה שנמצא מרחק הליכה ממך – כל השאר הרי לא באמת קיים.

כמובן, כשמסתכלים על זה מנקודת מבט של אנשי הפירסום – "אשרי הפילוח שכבר נעשה בשבילי".

נ.ב. אגב, אני יודעת שסגן נשיא ארה"ב וגם האפיפיור ביקרו בארץ בשנה האחרונה.

אשרת

עדכון ב 11.5.2011

ב טד מדברים על התופעה גם מד ספקי התוכן.

Eli Pariser: Beware online "filter bubbles"

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >

פרסום עסקים קטנים ברשת חברתית

בעקבות שאלה של קורא שלנו LinkAlon בפוסט פירסום ברשת חברתית חשבנו להרחיב קצת את התגובה.

"האם יש דוגמאות נוספות להצלחה שיווקית ברשתות חברתיות? דוגמאות של חברות ועסקים קטנים?
הרי לחברות הגדולות יש את הכסף הגדול ואת האופציה לבחור באמצעים שיווקיים יקרים.
היתרון הגדול של הרשתות החברתיות היא באפשרות שהן נותנות לשיווק בתקציבים קטנים."

קלעת בדיוק לנקודה. כפי שאנחנו קוראים את המפה, המדיה החברתית היא סוג של משווה. ברור שחברות עם תקציבי ענק יכולות להיות בעלות נוכחות בכל מקום, כולל מדיה חברתית, כולל הרוח והצילצולים, העשן והמראות. אבל גם הפרסום שלהן במדיה החברתית הופך לממוקד מקום. למעשה, המדיה החברתית, בנוסף למגמות אחרות, מסמנת את שובו של הכפר בביטוי ה"כפר הגלובאלי". הדברים נעשים מקומיים.

אי לכך, בעלי עסקים קטנים, מקומיים ודלי תקציב, יכולים למנף את הרשתות החברתיות לסוג דומה של פירסום. דוגמאות: העשירי שעושה ריטוויט (retweet) מקבל טי-שירט חינם, מי שמזהה את עצמו בגלריה בפייסבוק מקבל משקה חינם וממש באקסטרים יש את אפליקציית הסמרטפון – foursquare  http://foursquare.com, שמעודדת אנשים להודיע איפה הם – לאפליקציה ולחברים – על מנת שיוכלו לקבל טיפים, אבל גם מיני הפתעות אחרות (ברגע שהאפליקציה הזאת תעלה לארץ – אני משוכנעת שהיא תהפוך לויראלית).

למעשה, מה שאני מנסה להגיד זה שלא צריך תקציבי ענק על מנת לפרסם במדיה חברתית כפי שנחוץ בפירסום הקלאסי. מה שכן צריך זה כמה רעיונות טובים ולשמור על קשר אמיתי עם הקהל שלך. כסף הוא כנראה לא המחסום. המחסומים הם ידע וזמן.

זמן – כל מי שעוסק באינטרנט כמקצוע או אפילו רק משתמש בו כתחביב, יודע איזה שתיין זמן זה. הדבר נכון עוד יותר בכל הקשור לרשת חברתית. מתיישבים לעשות משהו וכעבור שעה (או יותר) אתה מוצא את עצמך במקומות אחרים לגמרי, אך מעניינים ואולי חשובים לא פחות. זה קרה לכולנו.

ידע – על מנת להפיק את המקסימום מן הכלים האלה צריך ידע רב . גם ידע "רך", שעוסק במתן מסר אחיד ועיקבי על פני כל הרשת וגם ידע "קשיח", שעיקרו תיכנות בבלוג, בפייסבוק, בטוויטר ובדבר החם הבא.

לבעלי עסקים קטנים המעוניינים לקדם את המותגים שלהם בעצמם, נשמח לתת יעוץ והכוונה.
אשרת

אפשר לפגוע במותג לא צרכני ?

לאחרונה נתקלתי בקבוצת פייסבוק, למעשה שתיים, שנקראות “I hate Siebel”. למי שלא יודע, Siebel היא שם של מערכת ניהול קשרי לקוחות (CRM), אשר נמכרת על ידי הענקית Oracle. הדבר עורר בי מחשבה, שכן Oracle איננה איזו חברה מקומית שהצרכנים מנסים לארגן נגדה מרד. הלקוחות שלה, הן עצמן חברות ענק. מה שהביא אותי לתהות על ההשפעה של מדיה חברתית בתחום של שיווק B2B.

הדורגמאות הכי מושמעות לגבי ניצול של רשתות חברתיות לחיזוק מותג הן מארה"ב. הראשונה היא של יצרנית המחשבים Dell. הסיפור בקצרה הוא ש- Dell הותקפה קשות על ידי בלוגרים והתגובה היחידה שלה היתה, שהחברה לא מגיבה לבלוגרים. מאז (שנת 2005) ועד היום Dell פיתחה אסטרטגיה שיווקית סביב רשתות חברתיות.

עוד דוגמא שנוטים לחזור עליה, היא של ספקית התקשורת Comcast. זה מתחיל בסיפור על הזקנה שנמאס לה מהשירות הגרוע וניגשה למשרדי החברה הקרובים למקום מגוריה וחבטה שם בטלפונים. מעבר לאנקדוטה, הרשת היתה עמוסה בטענות כלפי החברה. גם כאן, התגובה הראשונית היתה לא להגיב למה שקורה באינטרנט. גם כאן חל תהליך של מינוף המדיה החברתית לחיזוק המותג.

אולם, שתי הדוגמאות האלה, הן דווקא קשורות ל- C2B. ולא לשם כך נתכנסנו כאן היום.

אני רוצה לחזור לדוגמא של Siebel. זה מקרה בו האדם מן היישוב חוזר הביתה ומקטר על העבודה. ספציפית הם מקטרים על כלי העבודה שלהם, שלכאורה היה צריך לעשות להם את החיים יותר קלים, אך למעשה הפך אותם לדרגות שונות של גהנום. אז לקחו את הקיטור צעד אחד קדימה וחיפשו אנשים שסבלם דומה, על מנת לשחרר לחץ, שזר לא יבין. כך קמה לה קבוצה בפייסבוק, שכל הייעוד שלה היא לשטוח טענות כלפי אותה תכנה.

וכך, בהינף עכבר,האדם הפשוט, שעובד בחברה גדולה ואין לו שום השפעה על מערכת קבלת ההחלטות בחברה, מצא את הקול שלו. במסגרת המדיה החברתית, אדם, בתאוריה, יכול להשפיע על מותג גדול. גם מותג שאיננו צרכני בצורה מובהקת. בתקווה, שמקבלי ההחלטות, גם הם משתמשים במדיה חברתית, והם יכולים להוסיף את זה למערכת השיקולים בהחלטה אם ללכת על העסקה או לא.

האם נפרצה פירצה במגדל השן של מותגי הענק?

Can social media affect non consumer brands ?

B2B Social Media Marketing

I recently stumbled upon the Facebook group "I hate Siebel".  Siebel is a CRM system by Oracle, in which each implementation includes thousands of users and  got me thinking about how social media can affect B2B marketing.

The most cited examples I have heard about businesses leveraging social media for strengthening their brands are Dell and Comcast . Both of these examples are B2C and dealt with fixing the mistakes of “brand bashing” on the internet.

Here is a case in which the regular Jane or Joe, comes home from work and gripes about work. Namely, the computer application that is central to getting that work done, all the while simplifying it. Or so, the decision makers in the company were told, when purchasing the application from the big strong branded company.

non consumer brands in social media

These people are not only talking to their real life friends. They are talking to their network of friends. Taking this one step further, they seek to commiserate with people that know what they are going through first hand. Enter the Facebook page.

The regular person, an end-user rather than a decision maker, whose voice would typically not be heard, can have a real effect on brand image. Maybe even a CTO somewhere, in a decision process, would hear of this and decide against the brand discussed.

Have the titans, living in the ivory tower of branding, become touchable?

C2C in online marketing פרסום ברשת חברתית

לקוח ללקוח או C2C, תפיסה חדשה בפירסום, אשר מתחילה להתפתח ביחד עם הצמיחה של הרשת החברתית ,פותח הזדמנות חדשה לחברות ועסקים להכנס לתחום פירסום חדש ממוקד ואינטראקטיבי. הפירסום במדיה החברתית.

רשתות חברתיות היום כמו facebook מאפשרות לעסקים ולחברות לפתוח דפי אינטרנט של העסק בתוך דף פייסבוק ודרכם לקדם את המוצרים שלהם.

מתוך הפירסום של איקאה

C2C שיווק ממוקד

הקידום נעשה מלקוח ללקוח. אם לקוח מרוצה מהמוצר, הוא מכיר אותו, רוצה לקבל עידכונים עליו או להשתתף במבצעים אז הוא מצטרף לדף של אותו מוצר ויכול גם להמליץ לחברים אם הוא מרוצה.

ההמלצה יכולה לבוא גם מהצד השני , אם אני מחפש המלצה על שירות או מוצר אני יכול לשאול את החברים שאותם אני מכיר ולסומך על חוות הדעת שלהם. כך אדם יכול לבחור מאין לרכוש את השירותים ולהסתכן פחות ברכישת חתול בשק.

ההברקה של IKEA

חברות ענק כמו IKEA התחילו להשתמש ברשת החברתית על מנת לשווק את המוצרים שלהם בצורה חדשה ומבריקה. הרשת פתחה דף לאחד ממנהלי החנויות שלה והעלתה תמונות של המוצרים לאלבום. חברים אשר תייגו את עצמם ראשונים על המוצר… זכו בו. וכך[ אלפי משתמשים הפיצו ברשת תמונת של מוצרים.

רעיונות מסוג זה הם רק ההתחלה של שיטות פירסום חדשות של מוצרים שמתאפשרת במסגרת של רשתות חברתיות.

בטיירל אנו מציעים שירותי פירסום ושיווק ברשת חברתית. המעוניינים מוזמנים ליצור איתנו קשר.