התשובה לכאורה ברורה – לאו מוחלט! ותודה לאלה מכם שהחלטתם להישאר לקרוא את ההמשך….
ובכן, למה לאו מוחלט? כי באמצעות פייסבוק, טוויטר, בלוגים ושאר מדיה חברתית דיגיטלית, אנו נחשפים לאנשים מכל העולם, מכל מיני תרבויות….
כן, נחשפים לכל מיני אנשים, בכל מיני צבעים ומכל מיני תרבויות ומכל מיני מקומות. אבל, על מה הם מדברים?
ובכן, איך בוחרים אחרי מי לעקוב בטוויטר, למי להצטרף בפייסבוק ואיזה בלוגים לקרוא? מנסיוני האישי ומסקר לא מדעי בכלל, התשובה היא תחומי עניין!
קחו אותי למשל: אני אוהבת מכוניות ואופנה, אני אמא ועובדת בהיי טק. מי האנשים שיהיה לי הכי הרבה סיכוי לפגוש ברשת? כאלה ששותפים לאחד או יותר מתחומי העניין שלי.
מאידך, הפסקתי לקרוא עיתונים, בעיקר בדפוס, אבל גם דיגיטליים. ידיעות חדשותיות מובאות לתשומת ליבי על ידי האנשים שאני עוקבת אחריהם בטוויטר ובלוגים שאני קוראת, שמקושרים לידיעה חדשותית זו או אחרת. וכאשר מדברים על שיווק ברשת חברתית, למעשה, חשפתי את עצמי לקהל מפרסמים מאד מדויק, שמציע לי חיתולים אופנתיים.
אינני חושבת שאני אדם שטחי, שאיננו מתעניין בקורה סביבו. אני רק טוענת, שעם כל ההצפה של המידע מחד ועם כל הנגישות של מידע ספציפי שאני יודעת שמעניין אותי, אני לא צריכה לסקור עיתונות או ספרות בשביל לקבל אינפורמציה. אני מקבלת הכל בלינקים מטוויטר או מפייסבוק (לצערי לפעמים בחזרות רבות), או היישר לתא הדואר שלי או ל- Google Reader באמצעות RSS Feed.
אז אני לא יודעת מה איתכם, אבל הכפר הגלובלי פתאום מרגיש קצת צפוף. הוא רב גוני ורב תרבותי, אבל האם הוא חושף אותי משהו מעבר לתחומי העניין שלי, בהם כבר בחרתי לעסוק? לי זה מרגיש קצת יותר דומה לכפרים של ימי הביניים, בהם היית מתעניין ועוקב רק במה שנמצא מרחק הליכה ממך – כל השאר הרי לא באמת קיים.
כמובן, כשמסתכלים על זה מנקודת מבט של אנשי הפירסום – "אשרי הפילוח שכבר נעשה בשבילי".
נ.ב. אגב, אני יודעת שסגן נשיא ארה"ב וגם האפיפיור ביקרו בארץ בשנה האחרונה.
אשרת
עדכון ב 11.5.2011
ב טד מדברים על התופעה גם מד ספקי התוכן.
אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >
מעניין מה שאתם אומרים כי גוגל עשים opt -out לאנליטיקס וזה באמת יכול לחזק את הפרסום במדיה חברתית
תודה
אז מה את בעצם אומרת? שהבחירה העצומה שיש היא בעצם מאד מצומצמת כי, היא רק בתחום הנושאים שסובבים אותך כל הזמן? שאת לא רואה מעבר למה שבחרת לראות?
הרי את יכולה לבחור !…את בחרת לצמצם את ראייתך! כי זו הדרך שלך להתמודד עם עומס המידע(שאין לי דבר נגדה). את יכולה באותו אופן להחליט שפעם בחודש תחשפי עצמך באופן מכוון לנושא חדש.
הפילוח לא נעשה בשבילך, את פילחת עבור עצמך את הקהילות בהן את רוצה להיות נוכחת. כל מה שאנשי הפרסום עושים זה לדעת שאנשים כמוך(אמא, עיצוב,מכוניות) נמצאים בקהילות X, Y ו- Z
הכל נתון בידיך. הבחירה היא מוחלטת. להבדיל מאותו כפר בימי הביניים אשר להם, לא הייתה נתונה הבחירה!
גילה גדעון
גילה,
תודה על התגובה שלך, ואני רוצה לעשות קצת סדר.
הפוסט שהגבת אליו בעצם דן בשינוי המהותי שאנחנו חווים בעולם הפרסום והשיווק, שנוצר בעקבות הנוכחות ההולכת וגדלה של אנשים ברשתות חברתיות.
אנשים שחיים את הרשת לא יכולים "לשלוט" בכל אוטוסטרדת המידע. הדברים רצים מהר מדי ויש יותר מדי עומס. לכן, אנשים עושים בחירות ומצטמצמים לנישות שהם מתעניינים בהם. להלן – הבועה או הכפר. הדבר נובע מאילוץ, למרות שהתוכן והגבולות של הבועה הם ענין של בחירה.
בהינתן הבועה, נוצרת הזדמנות של פירסום מאוד ממוקד שנובע מפילוח מאד ספציפי, שהוא תוצר לוואי של אותה בועה. כאנשי פירסום, אנחנו צריכים לקצור את הפירות של התופעה החדשה הזאת.
ולסיום, אם בכל זאת אנהג כעצתך ופעם בחודש אצא מתחום הנוחות שלי לחקור תחום חדש – מי יהיה זה שימליץ לי עליו? קובע דעת קהל כלשהו, שעולה גבוה בחיפושים? קצת דומה לכומר בכנסיה של ימי הביניים…
אשרת