האם מספיקים  2300 חברים בפייסבוק למותג כדי לעשות באזז מוצלח ולהגיע לקהל היעד בעולם?

מאת: מרק פדר

תחרות ארתור רובינשטיין לפסנתר נערכת פעם ב 4 שנים בת"א ומתחרים בה 37 פסנתרנים במשך שבועיים ונחשבת לאחד הארועים הבולטים במוזיקה הקלאסית. בשנים האחרונות  הקהל אשר הגיע לתחרויות  היה קהל מבוגר ומשנה לשנה הולך ומצתמצם. השנה, בפעם הראשונה החליטו מארגני התחרות  להשתמש בפלטפורמת האינטרנט ככלי שיווקי  על מנת להביא לתחרות קהל צעיר ולהביא את התחרות לקהל בעולם.

המטרה:

מיתוג מיצוב מינוף … כמו שכתוב על קיר של אחד ה מקרומות  בעיר,  איך עשים את זה כדי שיצליח.

1. להביא את קהל צעיר וחדש בארץ לאולמות הקונצרטים

2 לעורר באזז בעולם ולחשוף את התחרות לבעלי עניין בעולם המוזיקה הקלאסית והפסנתר.

הביצוע: או , איך משווקים תחרות פסנתר ומביאים קהל חדש?

איך גורמים לקהל צעיר להתעניין במוצר של סבתות ?

בשבועות הראשונים כאשר דף הפייסבוק של התחרות עלה לאוויר אפשר היה לראות את התפלגות הגילאים של המתעניינים. 20% סבתות מעל גיל 55.

יש צורך לקבוע אסטרטגיה של מה עשים , איך עשים כמה ומתי . מכיוון שהיה מאוד חשוב לשמור על היוקרה הבינלאומית אז החלתתי ללכת ללכת על קו מסורתי אבל למתוח אותו לכוון מעניין ולא שגרתי תוך כדי שימוש בכל הכלים ופלטפורמות העומדות לשותינו ברשת האינטנט כדי להביא את האנשים. הנה מספר דוגמאות מהפעילות שנעשו בדף הפייסבוק התחרות:

תחילת העבודה, בולט היחס של הקהל המבוגר

ראיונות חיים עם משתתפי התחרות בוול, הקהל משתתף בשאלות.

ראיונות עם המשתתפים

עד התחרות קיימנו עם המשתתפים ראיונות בזמן אמת על הוול, הרעיון היה לשאול את המשתתפים שאלות בסגנון Actors studio  וכן לתת לחברים בדף לשאול שאלות תוך כדי הראיון.

חידון טריוויה נושא פרסים

חידון טריווה עם שאלות הקשורות בצורה ישירה או עקופה לתחרות, מי שמנחש זוכה בזוג כרטיסים לאחת ההופעות.

חידון מוזיקלי

מציגים מספר תווים מתוך יצירה לפסנתר ועל הקהל המבקרים בדף לנחש את היצירה, במידה ולא מנחשים מוסיפים תווים נוספים. לא חייב להיות נושא פרסים, אבל חייב להיות מעניין.

שידור חי של בתחרות ברשת

כל שלבי התחרות עברו בשידור חי ברשת וצפו בהם בשידורחי אלפי אנשים מכל העולם. אלו שלא הספיקו לראות בשידור חי יכלו לראות את התחרות ב YouTube בדף התחרות של רובינשטיין שנפתח לשם כך. ( מעל 10K צפיות לקטעים מסויימים) .

בחירת חביב הקהל

בסוף התחרות נפתח  להצבעה של החברים ואלו הצביעו עבור המשתתף החביב עלים, תוצאות אלו שוכללו עם התוצאות של בחירת חביב הקהל באולם והזכה קיבל פרס כספי.

תלונות? זה חלק מרשת חברתית. כל התחרויות עברו בשידור חי לכל העולם באיכות שידור וצליל גבוהים. מן הסתם תקלות סטרימינג וסאונד ברשת קיימות ואלו עלו מייד תוך כדי שידור לקיר של התחרות. החסרון הזה יכול להיות גם ייתרון כי אפשר היה לטפל בתקלות נקודתית ברמות שונות ולקבל תגובות מהגולשים בעולם.

התוצאות:

ממוצע של 200 לייקים ביום על פוסטים ב wall של התחרות

2400 משתמשים פעילים ביום ומעל 360 אלף צפיות בפוסטים סך הכול.

בסוף התחרות רואים בבירור את השינוי הדמוגרפי

פעם ראשונה ביסטוריה של התחרות, נאמר מההפקה,  האולמות היו מלאים החל מהפתיחה. כל הכרטיסים SOLD OUT !

לשם השוואה בתחרות המקבילה לפסנתר בארצות הברית יש 2000 לייקים בדף שהצתברו במשך שנתיים של פעילות. אנחנו עברנו את ה 2000 בשלושה חודשים בנישה קטנה נקודתית ומורכבת.

מי עומד מאחרוי הלייקים השיחות והמספרים?

בעקבות עבודת השיווק והפרסום האנשים שהגיעו לדף היו אלו שהנושא באמת עניין אותם. דוגמאות של פרופילים? :   מנהלי ושדרני תחנות רדיו, מנהלי בתי ספר למוזיקה, מפיקים בתחום , מנהלי אולמות, פסנתרנים, מורים לפסנתר, יצרני פסנתרים, בלוגרים בתחום המוזיקה הקלאסית שכתבו כל יום פוסטים על התחרויות בעברית ובאנגלית, חובבים של מוזיקה קלאסית ועוד ועוד.

מניתור השיחה ברשת ניתן היה לראות פעילות רבה בכל העולם, אנשים אלו  הפיצו את הבשורה ברשת לקהל יעד ממוקד וזה יצר את הבאזז ברשת ואת ההשתתפות הגדולה של האנשים בדף הפייסבוק, את הצפייה בשידורים החיים ובארכיונים ואת הנוכחות הפיזית ובאולמות הקונצרטים. אחד המוצרים שהשתמשו בהם היה ה FanGager והוא מראה רמת אינגייג'מנט של 23% ! , אם עשים Benchmark  למותגים אחרים, מגלים שאלו נעים בין אחוזים בודדים לקצת מעל עשר, הנתון הזה הוא מהגבוהים שיש.

TWP

העבודה נעשתה עבור ובשיתף  המשרד של נחום דוניצה NewPR.

אהבתם את הכתבה ?

פייסבוק הוסיפה בעקבות השדרוגים החדשים אפשרות גלישה עם חיבור אינטרנט מאובטח, HTTPS. חיבור מאובטח אומר שהתעבורה בין הדפדפן שלכם לראתר Facebook הוא מוצפן ודף הפייסבוק שאליו גולשים הוא מזוהה ויודעים למי הוא שייך. המידע שעובר בין הדפים והדפדפן שלכם הוא מוצפן ורק מי שיש לו הרשאות יכול לקרא אותו. גונבי סיסמאות ולייקים יצתרכו לעבוד הרבה יותר קשה כדי למצא את הפרטים שלכם.

/

מדוע כדאי להשתמש ב-HTTPS, כאשר גולשים פייסבוק

חשבון פייסבוק שלך היא בעצם הנוכחות המקוונת שלך ואתה לא ורוצה להגיע למצב בו תצטרך להסביר לחברים שלך שהפוסטים המביכים ששמת על הקירות של כולם, המבקשים לתרום לכלב עם רגל אחת זה לא אתה..  ושמישהוא גנב לך את הסיסמא.  וכל זה למה ? כי בסך הכול לחצתם על לינק כי רציתם לראות תמונות פפרצי סופר מביכה של הסלב התורן.

לייק מאובטח אומר שדפי המותגים והחברות אליהם אתם גולשים הם דפים אמיתיים שרשומים ומזוהים והתקשורת איתם נעשית ברמת הצפנה גבוהה והמידע שלכם לא זולג לצד שלישי לא רצוי.כאשר מחוברים בחיבור מאובטח הרבה יותר קשה ומורכב לגנוב את הסיסמאות והפרטים האישיים לכן מומלץ מאוד להשתמש בחיבור זה.

.

איך לשנות הגדרות

Account Settings > Settings > Account Security

לסמן ב V את האופציה של Secure Browsing

.

מה זה אומר לבעלי אתרים ומפתחים

ה FBML היה כלי מאוד נוח לאנשי פיתוח חובבים להעתיק ולהדביק שורות קוד לתוך מסך ולגרום לדברים פשוטים לעבוד, כאשר משתמשים ב iframe יש צורך לאחסן את הקבצים בשרת שלך וכדי לכתוב את האפליקציות ונדרש ידע בפיתוח. כאשר מוסיפים לזה יכולות SSL העלויות של אחזקת השרת משתנות אבל האמינות של המידע שאתם מספקים עולה.

אם האתר שאתם גושלים אליו הוא לא תומך HTTPS אז תקבלו את ההודעה הבאה ותחליטו אם מתאים לכם לראות את התוכן או לא.

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >

מדיה חברתית היא לא עבור מוצרים של B2B,

נאמר לי השבוע על ידי לקוח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. האומנם ?מה דעתכם למכור מוצרים לשירותים ציבוריים ?

אפשר כך:

Self-cleaning toilet seat with power and water. After each use, the cleaning process of the toilet seat is automatically triggered. The hygiene sluice sits on the toilet seat and cntains a disinfectant cleaner.

מתוך האתר של cws

ואפשר כך:

את הפרסומת הזאת ראו מעל 2.6 מיליון צופים.

כמה אנשים אתם חושבים שראו את דף המוצר באתר ?

שריפת ענקשמשתוללת כמה ימים, הרוגים פצועים וכוחות הצלה שמגעים מהעולם. ערוצי התקשורת המסורתיים ( או ההיסטוריים ) מסקרים את הארוע עם הרבה סקופים ופרשנויות ולפי זה היה אפשר להבין שיש וואחד בלגאן  ומי שמנהלים את הארוע  ולא ממש יודעים להשטלת על. כוחות הבטחון  עסוקים בלהבין מה קורה ומחפשים סיוע אפילו בטורקיה.

בערוצי תקשורת אחרים, כמו במדיה חברתית, עבר מידע בזמן אמת על אנשים שמבקשים עזרה ועל אנשים שמציעים עזרה ויוזמות אחרות כמו התארגנויות אד הוק של קבוצות  צוותי כיבוי, סיור, סעות, חלוקת אוכל ומקומות לינה. בעוד כוחות הביטחון נאבקים בלנסות להבין ולהשתלת על כל הארוע, לא היה שום נסיון מסודר של גוף רשמי למנף את כלי התקשורת המודרניים על מנת לאתר לחבר ולעזור לאנשים האלה.

מה שמפתיע, או לא, תלוי מאיזה כיוון תסתכלו על זה, הוא הדף האוהדים (fan page) של משטרת ישראל ברשת החברתית פייסבוק. הדף מעודכן חברתית ומספק מידע פירסומי ועדכני על פעילויות הגבורה של המשטרה ועל "האינטראקציה" שיש לה עם עשרות אלפי אוהדים (?).

בזמן הארוע, באתר, רואים אין סוף בקשות של אנשים לעזרה וופניות של אנשים שביקשו לעזור. כל שהיה צריך לעשות היה לכוון אותם. למרות הפעילות המרובה של אזרחים בדף, כל שהיה בפי המשטרה היה להחזיר את האנשים לכלי תקשורת ההמונים לקבלת מידע עדכני ולהפנות אותם לערוצי ההתנדבות ה"רגילים". האחראים על מדיה חברתית במשטרה לא רק פיספסו את הרעיון של קשר עם האזרחים  אלא המשיכו לדחוף פירסומים שמתאימים למדיה כמו הטלוויזיה. ברשת החברתית ניתן היה להגיע אל עשרות אלפי אזרחים בעת ובעונה אחת והמשטרה כרגיל (?) לא ממש ענתה. כאילו יש לכם ערוץ תקשורת ישיר מול אזרחים ברמת תפעול והודעות ואתם ממשיכים להחזיר אנשים לבהות במסך? יכולתם לארגן ולהנחות.

מתוך דף אוהדים של משטרת ישראל, מאות בקשות של אנשים הרוצים לעזור.

מכיוון שלא פורסמה איזה יד מכוונת ברשת נפתחו באופן יזום קבוצות רבות של סיוע כדוגמת אזרחים עזרים לאזרחים וקבוצה לקליטת בעלי חיים , אנשים העלו פוסטים יזומים על בקשות עזרה והכול התנהל בסוג של התארגנות חברתית ספורדית.

כוחות הבטחון עשים עבודה קשה וטובה ואם מפעילי דף המשטרה היו משכילים להבין את המהות של המדיה החברתית היה נוצר קשר אישי וישיר מול מאות אלפי אזרחים שעוזרים וזקוקים לעזרה והדף לא היה נשאר תקוע ברמת תעשו עלי לייק.

דף המשטרה מנוהל בצורה חובבנית, זה לא אנחנו זה אק"מ. תעשו על זה גוגל כי זה בלי קישורים

מדיה חברתית כבר לא בחיתוליה, היא עוברת שינויים מהותים בשנים האחרונות ותעבור עוד הרבה בשנים הקרובות. גם אם פייסבוק היום לא ממש ערוך להתמודד עם כמויות עצומות של עדכונים ( נסו לחפש משהו מאתמול בדף שמתעדכן כל כמה דקות ) זה עדייו מספיק בשל כדי לבנות את הקשר הישיר מול האזרחים שיכול מאוד לעזור במצבים כאלה.

זה היה ניתוח קצר של מה שקרה בפייסבוק, הרשת החברתית המובילה כיום בישראל, ניתוח של טוויטר נשמור לפוסט מאוחר יותר.

מרק פדר

Tyrell

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק ->

פייסבוק משיקה החודש עדכון סטטוס חדש המאפשר להציג את המיקום  של החבר. Location Based Status Update.

שיווק באמצעות שירות מבוסס מיקום

שירותים מבוססי מיקום או Location Based Services – LBS מוכרים לנו בעולם עד מהתקופה שמערכות הניווט נכנסו לרכבים על גבי מחשבי כף יד למינהם לפני כעשר שנים. בעוד שהיום מערכות הניווט הם חלק בלתי נפרד מרוב כלי הרכב, מערכות שיווק מבוססי מיקום הם עדיין בגדר מערכות ניסיוניות שלא מצאו את מיקומם עדיין בענף השיווק. במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות שיווק של שרותים מבוססי מיקום אבל הרעיון לא תפס את הקהל הרחב ושירותים אלו תפסו כיוונים אחרים כמו ניהול ציי רכב ודומיהם.

הצמיחה של הרשתות החברתית בשנים האחרונות פתחה תחום חדש של רשתות חברתיות מבוססי מיקום  -  Location Based Social Network וחברות כמו Foursquare ו' Gowalla פיתחו רשתות חברתיות מבוססות שרותים אלו, ברשתות אלו המשתמש יכול לדווח באמצעות אפליקציית טלפון חכם באיזה מקום הוא נמצא ויכול לראות איפה החברים שלו נמצאים גם כן. אפליקציות אלו שולבו גם בתוך פייסבוק וכאשר המשתמש מעדכן את המיקום שלו ברשת, הסטטוס שלו בפייסבוק יכול להתעדכן על פי בחירה והחברים יכולים לדעת לא רק מה הוא חושב באותו רגע אלא גם באיזה בית קפה או מסעדה הוא עשה את זה. ברחבי העולם רשתות אלו מאוד פופולריות ומהשתמשים בהם זוכים לתגמולים מבעלי עסקים אבל אלינו הדברים מגיעים באיחור אופנתי של שנה ומעלה. בזק השיקה לפני מספר ימים רשת אפליקציה דומה בשם פוקסי המיועדת למשתמשי האייפון. אתר נוסף הוא  myhood.co.il שמקודם על ידי עירית ת"א שהיא רשת חברתית באינטרנט בשילוב מעין פורום ואשר מניחה שתחומי  עיניין משותפים מבוססים מיקום.

-

גולשים כלוח מודעות

בחודש הקרוב רשת מקדונלד'ס בשיטוף עם פייסבוק ורשת טרייבל DDB משיקגו ישיקו אפליקציה חדשה שבה המשתמשים יכניסו את המיקום שלהם כאשר הם מגיעים לסניף של מקדונלדס ובתמורה ייקבלו מבצעים מיוחדים.

חברות גדולות אחרות כמו פפסי סטארבאקס ועוד ניסו בעבר מספר קמפיינים שיוקיים ברשת ה foursquare אבל עד היום  זה מיזם הגדול ביותר בתחום של שירותים מבוססי מיקום ורשת חברתית .

אם שתי חברות ענק כמו מקדונלד ופייסבוק משתפות פעולה בתחום שירותים זה אז כנראה שניתנה ירית הפתיחה המחודשת לשיווק בשירותים מבוססי מיקום.

צוקרברג הכריז כבר בתחילת השנה שפרטיות היא כבר לא נורמה חברתית יותר. האם זה עד צעד להצדיק את האמירה?

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >

זוכרים איך ההורים שלנו לא ידע ו להדליק מחשב? איך הם היו גאים בנו שאנחנו כל כך מתמצאים?

אז אנחנו מתמצאים, ואנחנו חיות אינטרנט – משתמשים בו עוד מימי נטסקייפ. אנחנו משתמשים בסקייפ, כאילו נולדנו ללא טלפון קווי. ואנחנו גם משתתפים ומשתפים ברשתות חברתיות. השאלה היא, האם אנחנו באמת מבינים מה אנחנו עושים שם?

כאנשי פירסום עברנו את שלבי הבאנרים, GoogleAdwords, החלפות לינקים וה- SEO, רשימות תפוצה בדוא"ל\ ואפילו דואר זבל. האם אנחנו נדע לצלוח את המכשול הבא? האם נדע לזהות את היתרונות השונים של הרשתות החברתיות השונות ולייצר בהם פירסום אפקטיבי ללקוחות שלנו?

אולי אנחנו דור המדבר והיחידם שבאמת יבינו כיצד למנף את זה, הם אלה שגדלו עם סלולארי ביד, ויודעים לסכם את כל מה שהם רוצים להגיד, או לדעת ב- 140 תוים?

אנחנו בטיירל רואים ברשתות החברתיות כר פורה לשיווק ואולי גם לפרסום. אפ זאת הבנו שזה ראש אחר לגמרי.

שיווק ברשת חברתית או האם מדיה חברתית משמרת את הבועה שאנחנו חיים בה?

התשובה לכאורה ברורה – לאו מוחלט! ותודה לאלה מכם שהחלטתם להישאר לקרוא את ההמשך….

ובכן, למה לאו מוחלט? כי באמצעות פייסבוק, טוויטר, בלוגים ושאר מדיה חברתית דיגיטלית, אנו נחשפים לאנשים מכל העולם, מכל מיני תרבויות….

כן, נחשפים לכל מיני אנשים, בכל מיני צבעים ומכל מיני תרבויות ומכל מיני מקומות. אבל, על מה הם מדברים?

ובכן, איך בוחרים אחרי מי לעקוב בטוויטר, למי להצטרף בפייסבוק ואיזה בלוגים לקרוא? מנסיוני האישי ומסקר לא מדעי בכלל, התשובה היא תחומי עניין!

קחו אותי למשל: אני אוהבת מכוניות ואופנה, אני אמא ועובדת בהיי טק. מי האנשים שיהיה לי הכי הרבה סיכוי לפגוש ברשת? כאלה ששותפים לאחד או יותר מתחומי העניין שלי.

מאידך, הפסקתי לקרוא עיתונים, בעיקר בדפוס, אבל גם דיגיטליים. ידיעות חדשותיות מובאות לתשומת ליבי על ידי האנשים שאני עוקבת אחריהם בטוויטר ובלוגים שאני קוראת, שמקושרים לידיעה חדשותית זו או אחרת. וכאשר מדברים על שיווק ברשת חברתית, למעשה, חשפתי את עצמי לקהל מפרסמים מאד מדויק, שמציע לי חיתולים אופנתיים.

אינני חושבת שאני אדם שטחי, שאיננו מתעניין בקורה סביבו. אני רק טוענת, שעם כל ההצפה של המידע מחד ועם כל הנגישות של מידע ספציפי שאני יודעת שמעניין אותי, אני לא צריכה לסקור עיתונות או ספרות בשביל לקבל אינפורמציה. אני מקבלת הכל בלינקים מטוויטר או מפייסבוק (לצערי לפעמים בחזרות רבות), או היישר לתא הדואר שלי או ל- Google Reader באמצעות RSS Feed.

אז אני לא יודעת מה איתכם, אבל הכפר הגלובלי פתאום מרגיש קצת צפוף. הוא רב גוני ורב תרבותי, אבל האם הוא חושף אותי משהו מעבר לתחומי העניין שלי, בהם כבר בחרתי לעסוק? לי זה מרגיש קצת יותר דומה לכפרים של ימי הביניים, בהם היית מתעניין ועוקב רק במה שנמצא מרחק הליכה ממך – כל השאר הרי לא באמת קיים.

כמובן, כשמסתכלים על זה מנקודת מבט של אנשי הפירסום – "אשרי הפילוח שכבר נעשה בשבילי".

נ.ב. אגב, אני יודעת שסגן נשיא ארה"ב וגם האפיפיור ביקרו בארץ בשנה האחרונה.

אשרת

עדכון ב 11.5.2011

ב טד מדברים על התופעה גם מד ספקי התוכן.

Eli Pariser: Beware online "filter bubbles"

אהבתם את הפוסט ? תלחצו לייק >

שיווק באמצעות רשתות חברתיות הוא עדיין שיווק. השוני הוא במדיום. ניקח שלושה עקרונות של שיווק מסורתי ונדבר עליהם בהקשר של שווק ברשת חברתית.

קהל יעד
האינטרנט הוא אינסופי. במובן החיובי, שכן הכל שם, רק צריך למצוא את זה. אבל, גם במובן השלילי, יש צורך להשקיע עבודה עקבית, מקצועית ומתמשכת על מנת שהקיום ברשת יהיה ממשי.

לכן, יש לבחור את קהל היעד. צריך להבין מה הרגלי הגלישה שלו וצריך להגיע אליו. כי בסופו של דבר, גם ברשת וגם בחיים, אם הקהל שלכם לא יודע עליכם, אתם לא קיימים.

פה לאוזן
פה לאוזן היא טכניקת שיווק ידועה, שבה לקוחות מרוצים מספרים לחבריהם וכולי. היום כל זה יכול לקרות ברשת החברתית. במושגים של שיווק באינטרנט, קוראים לזה התפשטות ויראלי.

בנישה הזאת הרשתות החברתיות יכולות להיות ממש אוצר. שכן, אם בחיים האמיתיים, פה לאוזן הוא משהו שדורש מפגש או שיחת טלפון, הרי ברשתות החברתיות אני מפרסמת את שאני חושבת ואז כל החברים שלי רואים את זה, ואולי החברים שלהם ואולי אפילו סתם אנשים, שאין לי כל קשר איתם. מכאן הדמיון לוירוס – אם זה וירוס חזק, הוא יכול להתפשט מאד מהר ולהגיע אל המון אנשים.

מוניטין

כל יועצי הרשתות החברתיות נוטות לציין שהשגיאה מספר אחת שחברות עושות ברשת היא לנסות ולהמשיך לשלוח את המסרים שלהן, ולהתעלם מדברים רעים שנאמרים עליהם. במקרה הזה חל מהפך מהתפיסה המסורתית. כבר אין חברה גדולה, במגדל שן, שאי אפשר לגעת בה. היום מוניטין של חברה נבנה גם ברשת. חברות שפתוחות לדו-שיח עם הקהל, הן המצליחות יותר.

הדבר הזה כרוך מאד חזק בפה לאוזן. אנשים היום אוהבים לדעת שיש למי שעומד מולם גם אוזן ולא רק פה. חברה שלא נוהגת על פי הכללים האלה עושה לעצמה נזק, בעוד חברה שנוהגת על פי הכללים האלה יכולה למזער נזקים. המקרה הכי טרי הוא עם גוגל והתקלות החמורות שהתעורר עם השקת שרות Google Buzz. החברה קשובה למשתמשים, עושה את השינויים הקריטיים מהר וכתוצאה מכך, יש סיכוי שהשרות הזה ישרוד ולא ייעלם באבק של Twitter ו- Facebook.

נשמח לענות על שאלות

פרסום עסקים קטנים ברשת חברתית

בעקבות שאלה של קורא שלנו LinkAlon בפוסט פירסום ברשת חברתית חשבנו להרחיב קצת את התגובה.

"האם יש דוגמאות נוספות להצלחה שיווקית ברשתות חברתיות? דוגמאות של חברות ועסקים קטנים?
הרי לחברות הגדולות יש את הכסף הגדול ואת האופציה לבחור באמצעים שיווקיים יקרים.
היתרון הגדול של הרשתות החברתיות היא באפשרות שהן נותנות לשיווק בתקציבים קטנים."

קלעת בדיוק לנקודה. כפי שאנחנו קוראים את המפה, המדיה החברתית היא סוג של משווה. ברור שחברות עם תקציבי ענק יכולות להיות בעלות נוכחות בכל מקום, כולל מדיה חברתית, כולל הרוח והצילצולים, העשן והמראות. אבל גם הפרסום שלהן במדיה החברתית הופך לממוקד מקום. למעשה, המדיה החברתית, בנוסף למגמות אחרות, מסמנת את שובו של הכפר בביטוי ה"כפר הגלובאלי". הדברים נעשים מקומיים.

אי לכך, בעלי עסקים קטנים, מקומיים ודלי תקציב, יכולים למנף את הרשתות החברתיות לסוג דומה של פירסום. דוגמאות: העשירי שעושה ריטוויט (retweet) מקבל טי-שירט חינם, מי שמזהה את עצמו בגלריה בפייסבוק מקבל משקה חינם וממש באקסטרים יש את אפליקציית הסמרטפון – foursquare  http://foursquare.com, שמעודדת אנשים להודיע איפה הם – לאפליקציה ולחברים – על מנת שיוכלו לקבל טיפים, אבל גם מיני הפתעות אחרות (ברגע שהאפליקציה הזאת תעלה לארץ – אני משוכנעת שהיא תהפוך לויראלית).

למעשה, מה שאני מנסה להגיד זה שלא צריך תקציבי ענק על מנת לפרסם במדיה חברתית כפי שנחוץ בפירסום הקלאסי. מה שכן צריך זה כמה רעיונות טובים ולשמור על קשר אמיתי עם הקהל שלך. כסף הוא כנראה לא המחסום. המחסומים הם ידע וזמן.

זמן – כל מי שעוסק באינטרנט כמקצוע או אפילו רק משתמש בו כתחביב, יודע איזה שתיין זמן זה. הדבר נכון עוד יותר בכל הקשור לרשת חברתית. מתיישבים לעשות משהו וכעבור שעה (או יותר) אתה מוצא את עצמך במקומות אחרים לגמרי, אך מעניינים ואולי חשובים לא פחות. זה קרה לכולנו.

ידע – על מנת להפיק את המקסימום מן הכלים האלה צריך ידע רב . גם ידע "רך", שעוסק במתן מסר אחיד ועיקבי על פני כל הרשת וגם ידע "קשיח", שעיקרו תיכנות בבלוג, בפייסבוק, בטוויטר ובדבר החם הבא.

לבעלי עסקים קטנים המעוניינים לקדם את המותגים שלהם בעצמם, נשמח לתת יעוץ והכוונה.
אשרת

C2C in online marketing פרסום ברשת חברתית

לקוח ללקוח או C2C, תפיסה חדשה בפירסום, אשר מתחילה להתפתח ביחד עם הצמיחה של הרשת החברתית ,פותח הזדמנות חדשה לחברות ועסקים להכנס לתחום פירסום חדש ממוקד ואינטראקטיבי. הפירסום במדיה החברתית.

רשתות חברתיות היום כמו facebook מאפשרות לעסקים ולחברות לפתוח דפי אינטרנט של העסק בתוך דף פייסבוק ודרכם לקדם את המוצרים שלהם.

מתוך הפירסום של איקאה

C2C שיווק ממוקד

הקידום נעשה מלקוח ללקוח. אם לקוח מרוצה מהמוצר, הוא מכיר אותו, רוצה לקבל עידכונים עליו או להשתתף במבצעים אז הוא מצטרף לדף של אותו מוצר ויכול גם להמליץ לחברים אם הוא מרוצה.

ההמלצה יכולה לבוא גם מהצד השני , אם אני מחפש המלצה על שירות או מוצר אני יכול לשאול את החברים שאותם אני מכיר ולסומך על חוות הדעת שלהם. כך אדם יכול לבחור מאין לרכוש את השירותים ולהסתכן פחות ברכישת חתול בשק.

ההברקה של IKEA

חברות ענק כמו IKEA התחילו להשתמש ברשת החברתית על מנת לשווק את המוצרים שלהם בצורה חדשה ומבריקה. הרשת פתחה דף לאחד ממנהלי החנויות שלה והעלתה תמונות של המוצרים לאלבום. חברים אשר תייגו את עצמם ראשונים על המוצר… זכו בו. וכך[ אלפי משתמשים הפיצו ברשת תמונת של מוצרים.

רעיונות מסוג זה הם רק ההתחלה של שיטות פירסום חדשות של מוצרים שמתאפשרת במסגרת של רשתות חברתיות.

בטיירל אנו מציעים שירותי פירסום ושיווק ברשת חברתית. המעוניינים מוזמנים ליצור איתנו קשר.